מלך היה הוא על כס מגולף
בינות אולמות מעמודי-אבן
עם גג זהב ורצפת כסף
וחריטות קסומות על דלתו
אורות השמש והכוכבים והירח
זוהרים כגבישי קריסטלים
אורם לא דועך מפני ענן או חושך ליל
זורחים הם לעד, בהיר ובוהק
העולם אפור, ההרים עתיקים
אש הנפח קרה כאפר
אין נבל מתנגן, אין פטיש נופל
החושך ממלא את חדרי דורין
הצל נח על קברו
במוריה, בקהזד דום
אך הכוכבים השקועים עודם מופיעים
שם במירורמיר האפלה והשלוה
שם שוכן כתרו, עמוק בתוך המים
עד אשר דורין יעור משנתו