Баллада о борьбе [Ballada o borbe] [Hebrew translation]

בין נרות מותכים ותפילות של ערב,

בין שלל מלחמה ומדורות של שלום,

חיו ילדי הספרים, אשר לא ידעו מלחמה,

מתאוננים על אסונות פרטיים קטנים.

לילדים תמיד מאוס

גילם ויומם,

ונלחמנו עד זוב דם,*

עד עלבון נוראי.

אך את הטלאים תפרו,

האמהות במועד,

הרי ספרים בלענו,

שיכורים מהשורות.

על מצחינו המיוזעים הדביקו שיער,

ונמצצה תחת הכפית מתיקות הביטויים,

וסחרר את ראשינו ריח המאבק,

המתעופפים עלינו מהדפים המצהיבים.

וניסינו להשיג,

אנו, שאינם יודעים מלחמות,

זעקות מלחמה

ההופכות ליללות

את סוד המילה - "פקודה",

קביעת הגבולות,

משמעות ההתקפה ושקשוק המתכת,

של מרכבות הקרב.

ובקלחת הרותחת של מעשי הטבח והתסיסה מהעבר,

כה רב המזון למוחותינו הקטנים!

אנו, לתפקיד הבוגדים, הפחדנים, המוסרים*2

במשחקי הילדים קבענו אויבים.

ועקבות רשע

מחינו מיד*3,

ועלמות נפלאות

הבטחנו לאהוב,

ומשניחמנו חברינו,

ואהבנו קרובינו,

לתפקיד הגיבורים

בחרנו את עצמנו.

אך אל האשליות לא ניתן לברוח לתמיד,

השעשוע קצר מועד - כה רב הכאב סביב!

השתדל לפתוח ידי מתים,*4

ולקבל הנשק מן הידיים הקפוצות בחזקה.

התנסה, משרכשת

בחרב שעודנה חמה

ולבוש מדי שריון

"מי נגד מי"! *5

מצא וגלה מי אתה - מוג לב

או בחיר הגורל,

ונסה לטעום

קרב אמיתי.

וכאשר יקרוס לצדך חבר פצוע,

ותילל על האבדה הראשונה הזו, בכעס,

וכאשר לפתע, ללא עור תיוותר,

מכך שהוא נהרג - לא אתה.

תבין, שהבנת

ביררת, מצאת

בחריקת שיניים לקחת (לקח):

זהו חיוך המוות המר!

השקר והרשע - ראה

כמה גסות פניהם!

ותמיד מאחור -

עורבים וקברים.

אם, בחצוב לך דרך בחרב אביך,

דמעות מלוחות על שפמך קשרת,

אם בלהט הקרב התנסית - מה בעד מה -

משמעו בילדות, את הספרים הנחוצים קראת.

אם בשר מהסכין

לא אכלת, ולו חתיכה,

אם בידיים שלובות צפית במתרחש, מלמעלה,

ולקרב לא נכנסת

עם השפל, עם התליין,

אז בחייך היית -

סתם, סתם ! * 6